להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותם

פרק 50 : על החוויה של אח שכול - שיחה עם יפתח, אחיה של סרן שלומית יאיר ז"ל

זה קרה בערב של ה13 בדצמבר 1990. חמש דקות אחרי ההמראה של מטוס הססנה מבסיס חיל האוויר, שבתוכו ישבו 4 טייסים וקצינת המבצעים של טייסת 113, בדרכם לחופשת חנוכה קצרה בבית. התרסקות המטוס גבתה את חייהם של חמשת היושבים בה וההדף של הכאב היה עצום. חמש משפחות מסועפות של הורים, אחים, סבים, חברים - חייהם של כל כך הרבה אנשים קיבלו בבת אחת תפנית אכזרית. קצינת המבצעים, שלומית יאיר, בתו של האלוף יורם יאיר נהרגה בתאונה ההיא, והשאירה בור של געגוע בליבו של אחיה, יפתח. הרבה מדברים על הכאב העצום והבלתי נתפס של הורים שכולים. מעט מתייחסים לכאב הייחודי של אחים שכולים. אלה שאיבדו איבר מאברי המשפחה, אלה שנגדע להם או או אחות. אלה שהתאונה המשפחתית הזו הסיתה את מסלול חייהם באלף צורות.  לפעמים האחים השכולים האלה איבדו גם את ההורים שלהם סביב טרגדיה כזו, לפעמים הם איבדו את היכולת להיעצב בחיק ההורים שלהם, על דברים קטנים. כי איך תוכל להרשות לעצמך לשתף מישהו בעצב שלך על ענייני החיים כשמעל הכל מרחפת עננת העצב על המתים? ניהלנו שיחה מלב אל לב, הכי קרוב שאפשר, כי יפתח אחיה של שלומית הוא גם בעלי, ושלומית היא גיסתי שלא זכיתי להכיר. שיחה על הגעגוע לאחות שהייתה גם חברת נפש ולב, על הכאב שנוכח שם תמיד, וגם על איך מוצאים כוחות לבנות המשך והמשכיות, ולהילחם על החיות ועל השמחה

פרק 49 : איך להיות חופשי גם בתוך מגבלה? - שיחה עם אירי ריקין, פילוסוף ומורה, על אושר ועל האפשרות להרגיש שעכשיו טוב

אירי ריקין הוא אדם שמעיד על עצמו שהוא מאושר. מאד. כמעט כמצב קבוע.  וזה למרות שהוא ספג כמה מהמהלומות הקשות ביותר שמתרחשות בחיי אדם. בין אם בתאונה הדרכים שעבר בגיל שבע וחצי, תאונה שבגינה הוא יושב מאז על כסא גלגלים.  ובין אם זה בהתבגרותו, כשאשתו חלתה בטרשת נפוצה ונלחמה במחלה, שנים רבות תוך שהיא מונשמת, והוא מטפל בה ובשלושת ילדיהם הקטנים.  ניהלנו שיחה מרתקת על אושר וכאב, על חופש ומגבלה,  על האפשרות להסיר מעצמנו אזיקים ולחיות בלי פחד (למעט סוג מאד מסויים של חרדה)  על אהבה והורות ועל האפשרות להרגיש שעכשיו טוב

פרק 48 : רעיונות זה נפלא - אבל איך מממשים אותם

פרק הפוך שבו אני מספרת לטלי לבינגר, במסגרת הפודקסט "עסקים מדברים", על האופן שבו אני מתניעה, מה עוזר לי לגדל חלומות ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל? על הפטנטים שיש לי להזיז את עצמי ולחתור נגד העייפות/הגרביטציה או הדף הריק.  מקוה שתהנו ותמצאו כאן רעיונות וכלים שיכולים להיות רלוונטים לחיים שלכם. מוזמנים להכיר אותי קצת מהצד השני ולשמוע איך ממריאים מכאן

פרק 47 : איפה האמא? ואיפה הילדה? - שיחה עם הסופרת אוריין צ'פלין על חווית האמהות והילדים של הלינה המשותפת בקיבוץ

אוריין צ'פלין כבר היתה אשה בת 40, אמא לשני ילדים, כשעברה עם משפחתה לארה"ב בעקבות עבודתו של בעלה. ממרחק של אוקיינוס, בתוך תפאורה שונה לחלוטין מזו שבתוכה גדלה בקיבוץ שריד -  היא יכלה פתאום לראשונה להתבונן בילדותה בבית הילדים, בלינה המשותפת, באמא שלה, בסבתא שלה, באדמה שבתוכה צמחה, ושהפכה אותה לאשה ולאמא שהיא. המסע המרתק הזה - מקופל בתוך הספר שכתבה - "ארבע שעות ביום" - שבו היא מראיינת נשים מקיבוצים שונים, כולן שותפות לאותו סגנון גידול, כל אחת מהזוית שלה. אמהות שגידלו, וילדים שצמחו בחיק הקיבוצי, שותפים לניסוי חד פעמי בתולדות האנושות. מה קורה לאמא כשכל כך הרבה תפקידי יסוד שקשורים באמהות, מופקעים ממנה לידיים של מטפלות אחרות? מה קורה לילד שמגדלת אותו להקה?  איפה נמצאת "ה" אמא שלו בתוך מערבולת של אמהות מתחלפות?  ואיפה הילד?  כילד חד פעמי בעולם הזה ששייך לאמא אחת?  שיחה מרגשת על אמהות וילדים, ועל האופן שבו אנחנו מעצבים בתוכנו את ההורה שהפכנו להיות,  תוך התכתבות פנימית עם ההורה שגידל אותנו

פרק 46 : איך אוזרים אומץ לצאת למסע? - שיחה עם ה"מסעולוגית" יפעת יגר, על האופן שבו מסעות עוזרים לנו לגדול

אני אוהב לטייל אבל שונא להגיע - כתב פעם אלברט אינשטין המדען הגאון ששינה את כל מה שאנחנו יודעים על זמן ותנועה במרחב. הוא כנראה הבין באופן אישי- שהדרך, והתנועה שאנחנו עושים בתוכה, היא הדבר החשוב ולא היעד. בפרק הנוכחי  נדבר על טיולים ומסעות - ולמה הם כל כך חשובים להתפתחות הנפשית שלנו. האורחת שלי יפעת יגר קוראת לעצמה "מסעולוגית" , מושג שהיא המציאה כדי להסביר את האופן שבו היא משתמשת במסעות כדי לנווט טוב יותר גם בחיים עצמם.  כבר מעל לעשרים שנה שהיא לוקחת אתה אנשים למסעות אתגריים ברחבי העולם.  לצד זה, היא גם פסיכותארפיסטית מומחית בתחום הטראומה ובניית חוסן.  ניהלנו שיחה מרתקת על האופן שבו המסעות שמוציאים אותנו מאזור הנוחות שלנו הם אלה שעוזרים לנו לגדול, ועל מה כדאי לעשות כדי להתגבר על הפחד ולהעז לצאת לדרך

פרק 45: איך בונים צוות חיובי? שיחה עם פאולה וליאון על זוגיות כעבודת צוות

מה מחבר שני אנשים יחד? ומה גורם להם לחיות בטוב אחד עם השני?  האם זו העובדה שהם דומים זה לזו? או אולי דווקא שונים? מחקר ענק שנעשה בחברת גוגל ובדק מה הופך צוות - לצוות מנצח,  מוכיח שמה שמשפיע על איכות הקשר היא דווקא לא האישיות של המשתתפים, אלא נורמות ההתנהגות המתקיימות ביניהם, והשאלה האם הם חשים "ביטחון פסיכולוגי".

בשיחה כנה, עמוקה ומשועשעת, עם פאולה וליאון, נשואים, מגדלים שתי בנות וגם עובדים יחד שנים רבות - הבאתי איתי את מסקנות המחקר מבית גוגל וניסנו לבדוק יחד, מה אפשר ליישם מזה בסלון הפרטי שלהם (וגם של כל אחד מאתנו) על מנת  לגדל זוגיות טובה וחיובית יותר

פרק 44 : איך עושים אהבה בעידן הנוכחי? - שיחה עם ד"ר רונית אלוני על אינטימיות ומיניות

אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה? תהה ביאליק והוא לא לבד בעניין הזה. נראה שבעידן הנוכחי השאלה הזו מתחדדת.  על רקע מגפת הבדידות שמתפשטת בעולם, יצירת קשרים אינטימיים הפכו לענין מורכב מאד עבור רבים.  הסרטים והספרים לימדו אותנו לצפות ל"אהבה ממבט ראשון", לסימן הברור של משיכה מינית מיידית  שבעקבותיו (אם נמשכנו) אפשר להתחיל להתקלף ולצלול לאינטימיות 

האורחת שלי, ד"ר רונית אלוני, אומרת הפוך, איפה שיש אינטימיות עמוקה יכולה בקלות להווצר התאהבות.  אלוני, מטפלת מינית מהוותיקות בארץ, מלמדת אנשים את האלף בית של שפת האינטימיות. בקליניקה שלה מוצעים מגוון טיפולים משני חיים, אם תרצו, אפילו מצילי חיים, או לפחות מצילי חיוניות.  בין היתר גם  באמצעות "סרוגייט", טיפול שכולל מגע, עד מגע מיני. מוזמנים 

 לשיחה פתוחה על אהבה ומיניות בעידן הנוכחי, ועל האפשרות ללמוד ליצור אינטימיות פיזית וגופנית טובה ועמוקה יותר

 

פרק 43: על הטייס השבוי, רמי הרפז ז"ל - איך ליצור תחושת שליטה גם במצבי הסגר הקשים ביותר

אדם נמצא במגרש, שאת גבולותיו קובע גורלו, אך מה יעשה בתוך המגרש הוא באחריותו האישית בלבד -  כך כתב רמי הרפז, טייס פנטום ישראלי אשר בזמן מלחמת ההתשה נפל בשבי המצרי וישב בו שלוש וחצי שנים. הוא שרד את חווית השבי וחזר בריא בגופו ובנפשו, לחיות חיים מלאי עשיה ונתינה עד שנפטר בגיל 80. שבועות ספורים אחרי מותו, יצא לאור הספר "השבוי ואשת השבוי" המגולל את חליפת המכתבים בינו לבין רעייתו נורית, שנכתבו במהלך שנות השבי, ומתארים את סיפור הגבורה וההתמודדות הן של הטייס והן של משפחתו שנותרה הלומת כאב ודאגה. הספר פורש את תפיסת עולמו, את נצחון הרוח  ואת ההרגלים שעיצב לעצמו כשבוי, שעזרו לו למצוא דרגות חופש ובחירה גם בתקופה בה נראה שהשליטה על חייו הופקעה ממנו.  בשיחה מרגשת עם ביתו דגנית, שנולדה כחודש אחרי שנפל בשבי, ופגשה בו לראשונה רק כשמלאו לה שלוש וחצי, היא מספרת על השיעורים שלמדה מהוריה שהיו גיבורים "גדולים מהחיים" ועל השיעורים שכולנו, גיבורים של היומיום נאלצים להתמודד אתם

פרק 42: עם ד"ר טל בן-שחר - איך להציב מטרות כך שנצליח להגשים אותן.

התרבות המערבית מלמדת אותנו להציב לעצמנו מטרות ויעדים, ולחתור במרץ לקראת עתיד טוב יותר. היא מבטיחה לנו שכשנגיע (לגביע, לאקזיט, לחתונה, לדירה בלי משכנתא...) נמצא שם את האושר הנכסף.  התרבות המזרחית לעומת זאת מזמינה אותנו לשהות בתוך הרגע הנוכחי בלבד, בטענה שהמבט קדימה "גונב" אותנו מההווה.  בשיחה עם דר' טל בן שחר, מומחה בעל שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה של האושר, אנחנו מציעים גשר זהב שמחבר בין שני מצבי הנפש האלה - ומסבירים איך גם להסתכל קדימה, וגם להנות מהרגל שצועדת על הדרך. מחקרים מוכיחים שאת רוב "ההחלטות לשנה החדשה" שאנשים מנסחים לעצמם בחגיגיות בתחילת השנה- הם לא יממשו כלל. בפרק הנוכחי נציע כמה כלים ורעיונות שיעזרו לכם לנסח לעצמכם את החלומות שלכם כך שגם תצליחו להגשים אותם, ונסביר גם למה ידיעת הכיוון אליו אני מתגלגל, היא דווקא זו שמשחררת אותנו לחיות בכאן ועכשיו

פרק 41: גם מצוי וגם רצוי: שיחה עם ד"ר אנאבלה שקד - על איך "לקפוץ למים" ולעבור מהימנעות לעשייה

מיליוני אנשים חיים מתחת לקו הפוטנציאל שלהם -כותבת הפסיכותראפיסטית דר' אנאבלה שקד בסיפרה "לקפוץ למים".  ספר שבו היא משרטטת קו עוני מסוג אחר, לא כלכלי. אני קוראת לזה: "העוני של תחושת המימוש העצמי". ממש על קו החילוף שבין שנת 2020 לשנת 2021 התכנסנו לשיחה על הפער בין המצוי לרצוי, ואיך מצמצמים אותו. נשאל מה גורם לאנשים לבחור בהימנעות במקום בעשיה ואיך לצאת מהמעגל הזה. נבין כיצד הפחד מכשלון מסרס אותנו, ומה כדאי לנו לעשות כהורים- על מנת שלא ליצור דפוסי הימנעות אצל ילדינו. עם מבט אופטימי ומפוכח אל העתיד - נבין למה חשוב שנציב לעצמנו מטרות ריאליות (ולא מוגזמות!)  ואיך לוותר על המשאלה של ה"הכי", "המדהים" ו"המושלם" - כדי לחיות חיים של עשיה ורווחה נפשית