להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותם

פרק 68 : איך להיות ברי מזל? שיחה על ”סרנדיפיטי” ועל הפעולת שמגבירות את מזלנו הטוב, עם אסנת מירון

אלוהים תן לי רק טיפת מזל - מתפללת זהבה בן בשיר שלה, אבל האם יש מה לעשות בעצמנו כדי להגדיל את מזלנו הטוב? הפילוסוף סנקה כתב ש"המזל הוא מה שקורה כשההכנה פוגשת את ההזדמנות", וגם מחקרים פסיכולוגיים מספרים לנו שאנשים ברי מזל - הם גם בעלי תכונות אישיות שתורמות להם בכך, ובעיקר - הם נוקטים פעולה. בפרק הנוכחי אני מארחת את אסנת מירון, מומחית ברישות חברתי  ומי שחוקרת את המונח "סרנדיפטי" - מקרים טובים שקורים במקרה. לשיחה מרתקת על האפשרות להיות פרו-אקטיבים, להיענות להזדמנויות ולצאת לחפש מקרה שיקרה, אם אפשר במקרה

פרק 67 : איך יודעים שזה ”זה”? - שיחה על סודות השידוכים וההתאמה הזוגית ? עם ד”ר מעיין בוימן-משיטה

שוב ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים במציאות את מה שהאגדות לימדו אותנו. למשל, שכאשר יופיע האביר שלנו,הוא יגיע רכוב על סוס לבן עם כל סמלי המעמד, ואנחנו נדע מיד שזה "זה". או לפחות יענה על איזה צ'ק ליסט של תכונות שאנחנו מקווים להם. אבל מה באמת מנבא התאמה רומנטית בין שני אנשים? בפרק הנוכחי אני מארחת את הפסיכולוגית מעין בוימן- משיטה, לשיחה על נס ההתאמה הזוגית ועל הסודות של מלאכת השידוך. מעיין הצטרפה לצוות המומחים בעונה הנוכחית הריאליטי המדובר : חתונה ממבט ראשון" והיתה אמונה בעיקר על שלב ההכנה והסינון, שרובו נעשה מאחורי הקלעים. מוזמנים לשיחה מרתקת שבה בדקנו מה מספרים לנו המחקרים הפסיכולוגים על התאמה אישיותית? מה מנבא הצלחה של קשר רומנטי בין שני אנשים - האם הדמיון ביניהם? ואולי דווקא השוני? איזה תכונות אישיותיות תורמות לזוגיות, ואיזה עשויות לחבל בה? בקיצור -  עם איזה פנס כדאי לכם לצאת כשאתם מנסים לגשש לליבו של אדם אחר?  ואיזה פנס כדאי לכם להפנות גם לתוך עצמכם במהלך המסע הזה

פרק 66 : ”חתונה ממבט ארוך” - שיחה על סודות התחזוקה בזוגיות עם ד”ר מעיין בוימן- משיטה

שלגיה והנסיך שלה חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, ולא שמעו את הסטטיסטיקות העכשוויות (בארה"ב, עומד שיעור הגירושין על 50 אחוז, וישראל מזדרזת מאחוריה עם 26 אחוזים), כי אגדות לחוד וחיים לחוד. היפהפיה הנרדמת והאביר שלה - לא צריכים להתמודד עם אוברדראפט, תינוקות שמתעוררים בלילה, אימת קורונה, וסתם מצב רוח נאחס שזוחל לסלון. הזוגיות בסרטים ובאגדות זוהרת. זאת שבבית שלנו -  צוברת את אבק היומיום. ובכל זאת - "לא טוב היות האדם לבדו" כבר נכתב בתנ"ך ובצדק. אנשים רבים רוצים לחיות בתוך זוגיות ולמצות את הפוטנציאל האושר הגלום בחוויה הכל כך משמעותית הזו. אז איך שומרים על זוגיות בריאה, עשירה ומאושרת? איך מגינים עליה מפני שחיקה, קנאה, אכזבה? האורחת שלי בפרק היא מעיין בוימן-משיטה, פסיכולוגית, מרצה במכללה האקדמית ר"ג, ומי שהקדישה את הדוקטורט שלה לחקר טכניקות מתחום הפסיכולוגיה החיובית והאופן שבו הן משפיעות על מדדי אושר בזוגיות. מעיין היא גם הצלע החדשה של הפסיכולוגים בצוות של הריאליטי הכי מדובר "חתונה ממבט ראשון".  כיון שעל זוגיות אפשר לעשות סדרה שלמה. הקדשנו לנושא שני פרקים. הראשון שבהם עוסק בסודות התחזוקה של קשר ארוך טווח. מה עוזר לנו לשמור על הקשר ועל האהבה?  אנחנו מציעות בו כלים מעשיים שישפרו את היומיום שלכם ויקרבו את הלבבות

פרק 65 : איך אב נולד? - דיוקנו של האבא החדש. גברים מדברים בגילוי לב בספרה החדש של ענת הררי

כשאישה נכנסת להריון, מתחיל תהליך שנובט בגוף שלה. במשך 9 חודשים היא תעבור אינספור שינויים פיזיולוגיים ורגשיים. הבטן תגדל ותיתמתח ויהיו בחילות וצרבות ומצבי רוח, אח"כ היא תרגיש כאילו ראשן קטן שוחה בתוכה, ויהיו שיחות על ההריון עם חברות, ואמא, ובקבוצות פייסבוק. בן הזוג שלה עומד מהצד, מנסה להתמקם בתוך התהליך הזה, שהוא גם שלו, אבל גם מחוצה לו. ויום אחד, במעבר דרמטי וחד האישה תיכנס לחדר הלידה, אולי גם הגבר יכנס אתה, וכעבור כמה שעות יצא משם עם תואר חדש, אבא. נולד תינוק, ונולד איתו גם אבא. על הולדת אם - כתבו בלי סוף, גם בספרות הפסיכולוגית וגם במרחבי השיח הציבורי. על הולדת אבא -  ממש רק עכשיו. האורחת שלי בפרק היא הפסיכולוגית ענת הררי. היא מטפלת משפחתית וזוגית, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה. ענת קיבצה 12 גברים והזמינה אותם לסדנה של כתיבה, שיתוף והתבוננות על תהליך הכניסה שלהם לאבהות. התוצאה מקופלת בספר המרגש "הולדת אב" (הוצאת בבל) המשמיע את קולם של גברים, בעידן שבו אבות רוצים לקחת חלק פעיל ושוויוני בגידול ילדיהם ובקירבה הנפשית והפיזית שלהם לילדיהם. איך שיר נולד? תהה פעם יהונתן גפן והיום אנחנו נתהה איך אב נולד

פרק 64 : איך לגדל את החלומות שלנו? שיחה עם ליאור כלפון, אמן רב תחומי ויזם סידרתי

רבים מאיתנו פוחדים לחלום. לעוף עם הדמיון שלנו ולאחל לעצמנו לפרטי פרטים את מה שאנחנו מקווים לו. אנחנו חוששים שאם נגדל את החלום והוא לא יתממש לנו, נתאכזב. ולכן אנחנו גוזרים על עצמנו ויתור מראש. יזמים ויוצרים - יודעים שזה עובד הפוך. החלום הוא הדלק של כל מיזם, ואי אפשר בלעדיו.  האורח שלי בפרק, ליאור כלפון הוא חולם סדרתי וגם מממש סדרתי. ליאור הוא שחקן, סטנדאפיסט, צייר, פסל, מוזיקאי, ויזם סדרתי. מופעים שיצר זוכים להצלחה מסחררת בכל רחבי העולם.  בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על האפשרות לגדל חלומות, כמו שמגדלים תינוק. עם המון תקווה, והשקעה, ועבודת פרך. על סיפור חייו של ליאור ועל האופן שבו מגיל צעיר הוא משתמש בכוחו של התת מודע שלו - לטובתו.  דיברנו גם על הקורונה שבה חלה, איך היא עזרה לו לדייק ולהבין לעומק מה הייעוד שלו בעולם,  על הטכניקות שהשתמש בהן כדי להבריא את גופו, ולצלוח את קשיי הנשימה ואת רגעי החרדה, על מה שעזר לו לשרוד גם את חווית השעמום והריק בבית האח הגדול. ועל "משאלת לב" העמותה שבה הוא פעיל על מנת לעזור לילדים חולי סרטן להגשים את החלומות שלהם

פרק 63 : איך להיגמל מדחיינות? - שיחה עם ד”ר טל בן שחר

מחקרים מצביעים על כך ש 90% מהאנשים מעידים על עצמם שהם דחיינים. גם אלה שמהצד נראים לכם "תקתקני-על", אפילו הם יעידו שיש תחומים בחייהם, או משימות מסוג מסוים שהם נוטים לדחות. למרות שהתכונה הזו אנושית ומוכרת לרבים מאיתנו - אנחנו משלמים עליה מחירים יקרים. הדחיינות גורמת לנו להיות לא יעילים, ולא לממש חלק מהמשימות או המטרות שלנו,  היא מלווה בהרבה אשמה ובפגיעה בדימוי העצמי, בקיצור -  מומלץ לטפל בה. לשם כך הזמנתי את ד"ר טל בן שחר לשיחה. הוא שותף מקצועי שלי וגם חבר יקר והוא האיש הכי פחות דחיין שאני מכירה. יחד אנחנו משרטטים קווים לדמותה של הדחיינות האנושית, מסבירים את המקור הנוירולוגי שלה, מציעים טכניקות שיעזרו לכם לדחות פחות, ומפנים זרקור גם למצבים שבהם הדחיינות דווקא פועלת לטובתנו

פרק 62 : למה בריא לנו לסלוח? ואיך עושים את זה? שיחה עם ליאור טל

בפרק מיוחד לקראת יום הכיפורים - שכדאי לחזור אליו בכל יתר ימות השנה - נשוחח על היכולת לסלוח, ועל האופן שבו היא חשובה לבריאותנו הנפשית והפיזית. היהדות מכוונת אותנו לעסוק בחשבון נפש. לעשות סדר פנימי, לנקות ולבער חמץ נפשי. אם יש בעיני חומצה פנימית שאוכלת אותנו מבפנים היא מורכבת מכל מה שמצטבר על קרקעית הנפש שלנו כשאנחנו לא סולחים -ההתחשבנות עם זולת שפגע בנו, האכזבה והעלבון, תחושת הקורבנות, "הצדק שלנו" שאנחנו תובעים ולא זכה לאישור, כל האנרגיה השלילית הזו.  מה עושים כדי להיפטר מהחומצה הזו?  כדי לחשוב בקול רם על שריר הסליחה ולהציע כלים לחיזוק שלו הזמנתי את ליאור טל, איש חינוך, פובליציסט ופעיל חברתי ופוליטי. הוא עוסק הרבה שנים ביהדות כתרבות, עומד בראש בית המדרש "קולות", עורך ומגיש את הפודקאסט "קולות של רוח" בגלי צה"ל. בשיחה הזו אנחנו בונים גשרים בין הפסיכולוגיה המערבית, היהדות, הפילוסופיה היוונית, סרטי קולנוע, וניסיון החיים של שנינו - כדי לשרטט קווים לדמותה של היכולת לסלוח, ולמה היא כל כך בריאה לנו, אנחנו מדברים על סוגי סליחה, או דרגות שונות של סליחה וגם על מצבים שבהם דווקא אסור לנו לסלוח  

פרק61 : איך לנשום? - שיחה עם נמרוד קאופמן, טייס, שמלמד אנשים לנשום. על האופן שבו הנשימה היא כלי מרכזי לויסות עצמי ולריפוי

לנשום - זה הדבר הראשון שאנחנו יודעים לעשות בעולם הזה. הכי אוטומטי. ובכל זאת - מחקרי המדע העדכניים מספרים לנו שרוב האנשים לא נושמים נכון, או לפחות לא נושמים באופן המיטבי עבורם. "הנשימה היא הכלי הכי חזק שבן האדם קבל על מנת לווסת את מערכותיו הפנימיות. לקיים את האינטראקציה של חילוף החומרים עם העולם והסביבה.  הנשימה משפיעה ברמה הבסיסית על כל המערכות הפנימיות שלנו -על מערכות הגוף, על האופן שבו המוח פועל, על הרגשות שלנו. היא עושה את זה מיד, היא מאד פשוטה לתפעול -  ואף אחד לא לימד אותנו לעשות את זה" -  אומר נמרוד קאופמן.  מורה לנשימה. נמרוד כבר היה טייס בחיל האוויר הישראלי ואיש עסקים כשנחשף לעולם המרתק של מדעי הנשימה.בחלק הראשון של השיחה אנחנו מדברים על הסיפור האישי שלו. על הבית ההישגי שבתוכו גדול, על תוכנת הפעלה פנימית שניהלה אותו בעולם - כזו שמחפשת מדדים חיצוניים להתקדמות, ועל איך עבר לעסוק בנשימה. על השילוב המיוחד שהוא עושה בין ידע רציונלי, ומדדים מבוססי מחקר לבין תרגול חוויתי עמוק. בחלק השני של השיחה אנחנו מדברים על התהליכים הביוכימיים והחשמליים המתרחשים עם כל שאיפה ונשיפה שלנו,על האופן שבו אפשר ללמוד לנשום בצורה נכונה ובריאה יותר,  ועל ההשפעות המדהימות שיש לתיקון הנשימה - על הבריאות שלנו. שיחה מלאה רעיונות, ותרגילים - שיעזרו לכם לנשום טוב יותר, ולהיות בריאים יותר

פרק 60: איך להקשיב טוב יותר? שיחה עם אסנת ים-בוסקילה, שעבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהקשבה

היום נדבר על אמנות ההקשבה. יש ימים שנראה לי שהיא בסכנת הכחדה, כמו האמנויות העתיקות האלה של נגרות בעבודת יד, תיקון שעונים, כל הדברים האלה שדורשים תשומת לב ונוכחות מלאה.יש בדיחה שאומרת שלישראלי יש רק שני מצבים בתוך שיחה'או שהוא מדבר, או שהוא מחכה לתורו לדבר. (במידה והוא אכן מחכה ולא מתפרץ). סגנון ההקשבה שלנו הוא ללא ספק גם תוצר של התרבות שבתוכה אנחנו גדלים. אבל היכולת להקשיב, והתחושה שאני "מוקשב" היא אחד התנאים הבסיסיים ליצירת קשר בטוח ותחושת שייכות. היא חשובה מאד למערכות היחסים שלנו. בפרק הנוכחי אני משוחחת עם אסנת ים-בוסקילה, יועצת ארגונית, מרצה בבינתחומי ומי שעבודת הדוקטורט שלה מוקדשת לנושא ההקשבה. הפרק גדוש ברעיונות וטכניקות שיעזרו לכם ליצור אווירה של הקשבה בתוך המשפחות שלכם, לאמן את עצמכם להיות מקשיבים טובים יותר, וגם להדריך את האנשים שלכם, איך לשמוע אתכם טוב יותר

פרק 59: איך לתפקד טוב יותר במצבי לחץ? שיחה עם ד"ר שרגא שדה, פסיכולוג ספורט

מכירים את ההרגשה הזו - שאתם עומדים לפני משימה חשובה לכם, משהו כמו ראיון עבודה, דייט שאתם מאד מתרגשים לקראתו, מבחן בבית ספר,  או פרזנטציה בפני קהל - ופתאום אתם מרגישים שזה גדול עליכם, אתם מתמלאים באימת הכשלון-מראש, בהתקפון החרדה שמתלווה לזה, היובש בפה, תחושת ה"חלושס", ובעיקר המשאלה לעוף מכאן..מכירים את זה?  קוראים לזה "חרדת ביצוע" והיא מציפה אותנו לפעמים כשאנחנו במצבי מבחן- במצבים מלחיצים שבהם אנחנו נדרשים לתפקוד שיא. משחקי האולימפיאדה מספקים לנו אחת לכמה שנים הזדמנות מרתקת לחקור את היכולת האנושית לתפקוד שיא במצבי לחץ. אולימפיאדת טוקיו הביאה לקדמת הבמה גם מופעים מסוג חדש - רגעים שבהם ספורטאים גדולים מודים שקשה להם,  שהם לא עומדים בלחץ.  סימון ביילס זעזעה את העולם עם ההחלטה שלה לפרוש באמצע אחת התחרויות מתוך בחירה לשמור על בריאותה הנפשית. היא היתה אנושית פתאום. את ה"כשל" כולנו מכירים את זה גם מהחיים שלנו - את המתח בין הרצון לתפקד, לעמוד במשימה ולהצליח באתגר שלקחנו על עצמנו - לבין הרצון לוותר. בפרק הנוכחי אני משוחחת עם ד"ר שרגא שדה פסיכולוג ספורט ופסיכולוג חינוכי, הוא מרכז את תחום הפסיכולוגיה באקדמיה למצוינות בספורט בוינגייט. מנחה ומלווה פסיכולוגים וספורטאים ביחידה לספורט הישגי של הוועד האולימפי. שוחחנו על תפקוד במצבי לחץ, על חרדת ביצוע ועל מה שיכול לעזור לנו לפוגג אותה. דיברנו גם על החשיבות והתרומה של ספורט לחיים של כולנו, על תחרותיות לעומת הישגיות, ועל הליווי שכל אדם זקוק לו אחרי נפילה, כדי לעלות מחדש על המסלול