1.8M
Downloads
162
Episodes
הפסיכולוגית שירלי יובל יאיר בשיחות מעוררות השראה עם אנשים שאפשר ללמוד מהם איך לעצב את חיינו יותר לטובה ולממש את הפוטנציאל שלנו לחיים שיש בהם יותר סיפוק, משמעות, שמחת חיים ואיזון נפשי
Episodes
Monday Oct 28, 2019
Monday Oct 28, 2019
רבים מאתנו חונכו לאור האזהרה :"תתמקד! תבחר! "או או"! חיים שפירא הוא מאלה שמראים לנו שאפשר גם אחרת. אפשר "גם וגם". הוא מרצה וחוקר רב תחומי. איש רנסאנס בעידן החדש. יש לו שני דוקטורטים, האחד במתמטיקה והשני בהוראת המדעים אבל לציבור הרחב הוא מוכר בעיקר בשל ההרצאות הפופולאריות שלו וספריו רבי המכר. הוא נע בחופשיות בין תורת המשחקים, לניתוח של "קהלת", לעיסוק בפילוסופיה של פו הדב. ספרות ואמנות, והוא גם פסנתרן נפלא. הוא אדם שנהנה מתשובות מוחלטות 1+1=2 אבל אוהב לא פחות את הערפל של המטאפורה והשירה. נפגשנו לשיחה מרתקת על האושר שנובע מהחופש להישאר סקרן, פתוח ולא מקוטלג למגירה אחת. שיחה על הצלחה ומזל, על הדברים החשובים באמת בחיים ועל המתכון הפרטי שלו לעבור אותם עם כמה שפחות חרטות
?רוצים לשמוע עוד על המדע של האושר
ההרצאה המוזיקלית הבאה שלי לקהל הרחב - ב19.11.2019 ב"טוקהאוס" בתל אביב
פרטים בלינק - https://www.talkhouse.co.il/events/שירלי-יובל-יאיר-למה-לא-עכשיו-הרצאה-וה-6
Saturday Oct 05, 2019
Saturday Oct 05, 2019
לפני 20 שנה פתח דר' יאיר כספי תוכנית לימודים ייחודית באוניברסיטה, הוא קרא לה: "פסיכולוגיה ביהדות". תוכנית שמעניקה כלים לתהליכי מודעות ותיקון עצמי ומחברת את מתנות הנפלאות של הפסיכולוגיה, יחד עם . הרעיונות המרכזיים של היהדות. נפגשנו כדי לשוחח על הדרך הייחודית והאישית שלו, על האופן שבו חילץ את עצמו מילדות קשה של מי שגדל לבד עם אמא חולת נפש. הוא סיפר לי על תהליכי התיקון והשיקום של נפשו וחייו, ועל העובדה שרק אחרי התיקון העצמי שעשה, יכול היה לעזור גם לאחרים במסעות שלהם. שוחחנו על ניגודים נוספים שמתגוררים בהרמוניה בעולמו, כמי שמגדיר את עצמו "יהודי, חילוני, דתי". יש אלוהים בחייו, אבל אין לו כיפה על הראש. שיחה על החלמה ועל תקווה, על תפקיד ועל ייעוד, על המעשים שעוזרים לנו לעצב לעצמנו חיים טובים יותר, ועל החשיבות העצומה של תפילה - בחיי כל אדם דתי או חילוני
Sunday Sep 22, 2019
Sunday Sep 22, 2019
יש אנשים שכשהם נתקלים בגדר או בתמרור "אין כניסה" הם נסוגים ומתקפלים, ויש כאלה שאצלם זה הפוך. המחסום שהם עומדים מולו מהווה סוג של מקפצה. ביוגה קוראים לזה "עבודה בהתנגדות". האופן שבו שריר אחד לוחץ כנגד השריר השני - דווקא מחזק אותו. קרן שביט, מעצבת ויזמית היא מהסוג השני. בשיחה גלויה היא מספרת לי איך מאז שהיתה ילדה קטנה "היא אחת כזו שמחפשת את הפירצה בכל גדר", ואיך הגדרות שבהן נתקלה במשך חייה עזרו לה להגדיר את עצמה. קרן למדה לתעל את הקשיים והכעס שחוותה בילדותה ולהפוך למי שמעצבת לא רק מוצרים נפלאים אלא גם את חייה. היא מורה טובה לכל מי שרוצה לגדל חלומות ולהעיז לממש אותם
Wednesday Sep 04, 2019
Wednesday Sep 04, 2019
אחת ההגדרות היפות והפשוטות לבריאות נפשית מגיעה דווקא מכתביו המורכבים של זיגמונד פרויד שכתב: "בריאות נפשית מתבטאת ביכולת של בנאדם לאהוב ולעבוד". ואני מוסיפה כוכבית ואומרת שבשביל בריאות נפשית חשוב גם שנאהב את העבודה שלנו. אבל לא כולם מצליחים. רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו בקונפליקט מתמיד בין הביזנס לפלז'ר. בין שעות העבודה לשעות ההנאה
האורחת שלי בפרק, נראית כמו מי שפיצחה את השיטה. אחרי 17 שנים כשכירה, היא חזרה הביתה לגדל 4 ילדים, ובין כביסות, לבישולים, לטרנינג, לעבודת פרך, היא מצאה מטמון. היא התחברה שוב לתשוקה שלה והפכה אותה לעסק משגשג. קוראים לה חגית בילייה אבל עשרות אלפי העוקבים שלה מכירים אותה בשם העט שבחרה לעצמה: לייזה פאנלים
היא בלוגרית בישול נהדרת, ובשיחה שלנו אנחנו מדברות על מה שעזר לה, ויכול לעזור גם לכולנו לעצב את חיינו יותר לטובה ולפעול לאורו של עקרון מלבב : "באנו להנות!". היא מספרת לי מה למדה מאמא שלה על פתרון בעיות ועל האפשרות לעשות ניסויים במטבח, כל עוד היא משאירה אחריה מטבח נקי
איך יום בלי סיר - הוא כמו יום בלי שיר עבורה
איך היא משתדלת לחיות לפי העקרון "שיהיה קל" ואיך זה מתיישב יחד עם חריצות, מרץ, והמון השקעה
Sunday Aug 25, 2019
Sunday Aug 25, 2019
שיחה אינטימית עם בנאדם קרוב היא בעיני אחד משני התענוגות הגדולים ביותר שהחיים מזמנים. אבל כדי ששיחה כזו תתרחש צריך פרטנר שהוא גם קשוב וגם יודע להתוודות" ככה כותב אשכול נבו בספרו החדש "הראיון האחרון". במפגש שלנו הוא מספר לי על ההחלטה ששינתה את חייו, כשעמד בצומת שבו נאלץ לבחור בין מקצוע שעיקרו "להקשיב" לאחרים, לבין מקצוע שמבוסס על "להשמיע". הוא חשב אז, שהוא חייב לבחור. שזה "או או". אבל עם השנים למד שבשביל להיות מאושר הוא דווקא צריך לערבב בין השניים. בשיחה מלב אל לב מדבר אשכול על "משבר אמצע החיים" שפקד אותו ועזר לו להכניס שינוי חיובי לחייו. הוא משרטט את האופן שבו הילדות שלו שהיתה רצופה מעברים בין בתים ומדינות, חיזקה אצלו את שריר ההקשבה וההתבוננות וגם את האופן שבו גידל לאורך השנים את שרירי הביטוי העצמי, הכתיבה, השמעת הקול. הוא מתאר איך עיצב לעצמו בסופו של דבר סגנון חיים שנותן מענה לשני השרירים האלה.
שוחחנו גם על שני צרכים מנוגדים לכאורה שיש בתוך רבים מאתנו : הצורך והעונג שיש בלהיות לבד, ליצור, לדמיין, לבין הכמיהה לשיחה עמוקה עם אדם אחר, למגע של נפש בנפש
Saturday Jul 27, 2019
Saturday Jul 27, 2019
"יותר ממאור עיניו נחוץ לו לאדם שיהיה שם מישהו שיראה"
."אומרת סופי, הגיבורה העיוורת בספרה של הסופרת והשחקנית שגית אמת : "ימים לראות
.כולנו זקוקים לחסד הזה - חסד של מבט שמתפעל מאתנו. שרואה את ההשגים והיכולות שלנו
".זה צורך קיומי - הצורך בהכרה, בנראות, ב"במה
עבור אחדים מאיתנו המפגש עם אורות הבמה - מפחיד ומסנוור. הסיבות שונות, בין אם זה מתוך ביישנות, או תחושה "שזה לא מגיע לי", ואולי זה הפחד שהאור שלי יעמעם אחרים, או החשש שאין מי שבאמת מתענין בי
הקונפליקט הזה מתחדד מאד בעידן שבו אנו חיים - עידן שבו יש דחיפה עזה לכיוון הפומביות. לעלות על במות הפייסבוק האינסטוש, לצבור עוד ועוד לייקים ושיתופים. להשמיע קול חזק בעולם. הביישנים שבינינו סובלים פעמיים - הם מתקשים לעמוד באור המסנוור של הבמה הציבורית, וגם כועסים ומאשימים את עצמם על כך
בשיחה מלב אל לב, מתארת הסופרת שגית אמת, (המעידה על עצמה שהיא "שחקנית ביישנית") - את שתי הנטיות ההפוכות (האקסטרוברטיות והאינטרוברטיות) המתקוטטות בתוכה, (וכנראה שגם בתוך כולנו, במינונים שונים)
היא מספרת מה עזר לה ללמוד "לקחת את הבמה", ואיך למדה עם השנים לחפש בקהל את העיניים של אלה שמתעניינים בה במקום לספור את המשתעממים
Saturday Jul 06, 2019
Saturday Jul 06, 2019
?מכירים את ההרגשה הזו, כשאתם עומדים לפני איזו קפיצת בנג'י רגשית בחיים שלכם
כשאתם רוצים או צריכים (או גם גם) – לעשות צעד שדורש מכם המון אומץ, ומישהו בסביבתכם, גדוש בכוונות טובות דוחק בכם ואומר - "אל תפחדו!" כוונת המייעצים אולי טובה, אבל זה לא עובד. העצה הנכונה צריכה : "תפחדי, אבל תמשיכי". אורלי וילנאי היא אשה שמפחדת וממשיכה. היא נעמדת באומץ לצידם של חלשים, נאבקת על זכותה להביע דעה ולא מהססת לפעול מיד כשהיא מזהה עוולה, גם אם המחיר שהיא משלמת - כבד. בשיחה חשופה ופתוחה מגלה לי כלת "פרס אומץ" איך היא מתגברת על חרדות היומיום, מה היא רואה באנשים שמיד מגייס אותה לשאת עבורם את הצער, ואיך היא מתמודדת עם הידיעה המפחידה שבנה עלול להילקח ממנה בכל רגע
Monday Jun 17, 2019
Monday Jun 17, 2019
בגיל 25 הוא היה נהג משאית עם תשע שנות לימוד ובלי תעודת בגרות, אבל כמה שנים אחר כך, הפך למרצה באוניברסיטה ולמנהל המיתולוגי של תיכון ברנקו וייס לנוער בסיכון
סיפור החיים שלו היה בקלות יכול לשמש בסיס לתסריט של סרט הוליוודי, על הילד השמיני במשפחה של 11 ילדים
הוא גדל בשכונות מצוקה, בגיל 15 וחצי נפלט ממערכת החינוך, נאלץ לחיות ולגדל את עצמו לבד, וכבר היה באיזה מדרון חלקלק של ייאוש והסתבכויות עם החוק. אבל כשצה"ל גייס אותו במסגרת הפרויקט של נערי רפול, פתאום לראשונה הייתה שם מישהי שהאמינה בו, פתאום היה איזה חבל הצלה שבאמצעותו ועם המון כוחות נפש התחיל לחלץ את עצמו כלפי מעלה
שיחה על ביטחון עצמי ואיך הוא נבנה
למה האושר שלנו כל כך כרוך בזה שיהיה שם מישהו שמאשר אותנו? שמניח עלינו מבט אוהב ואומר - "אתה אהיב, אתה ראוי, אני אתך
איך מפרידים בין "התנהגות" של ילד, לבין מה שעובר עליו בפנים
ואיך לומדים לטפס למעלה - באמצעות הצבת מטרות, תחקיר עצמי, ו"שנורקל נפשי" שסורק ומחפש כל הזמן את האופציה הטובה יותר שנמצאת שם באופק, מחוץ למים העכורים
מוזמנים לראות אותי במופע ״למה לא עכשיו״ ב- 2.7 בשעה 21:00 בטוקהאוס
https://www.talkhouse.co.il/…/שירלי-יובל-יאיר-למה-לא-עכשיו-…
Sunday Jun 02, 2019
Sunday Jun 02, 2019
החיים עם הפרעת קשב יכולים לפגוע בדימוי העצמי שלך, לגרום לך להרגיש כמו מי שאף פעם לא באמת מספק את הסחורה, תמיד מאכזב קצת, מי שמתחיל משימה ומתקשה מאד להגיע אתה אל היעד. מי שיש לו "התחלות נלהבות וסיומים עלובים" כפי שמגדירה את זה גלית יצפאן פיטובסקי בעצמה, עם עין אחת צוחקת והשניה בוכה - על כל העסק
שנים היא הייתה "ילדה לא מותאמת", להגדרתה. הילדה הזו שתמיד קורים לה דברים, זו שמגיעה לבית ספר ואפילו לא קולטת ששכחה לקחת תיק למשל. מין גירסה נשית של "המפוזר מכפר אזר". אבל האבחנה שיש לה הפרעת קשב הגיעה רק אחרי שבנה הבכור אובחן ככזה. מאז היא מקדישה את החיים שלה כדי לעזור לאנשים עם הפרעות קשב
היא דרמה-תראפיסטית, מרצה, ומטפלת בילדים ומבוגרים, ונראה שבתקופה הנוכחית, ידיה מלאות עבודה, יותר מאי פעם
בעידן שמציף אותנו ברעש ומידע אינסופי, אבל גם דורש מאתנו יותר מהירות והתייעלות - אתגר הריכוז הפך למשימה מרכזית בחיים של כל אדם
פגשתי אותה לשיחה כנה ומרתקת, על איך למדה לקבל בתוך עצמה את הבאלאגן הפנימי והחיצוני, איך להתייחס אליו בהומור, איך לבקש עזרה מאחרים כדי להתגבר על הקושי. וגם על הפטנטים שלמדה למצוא ולהמציא עם השנים
בעולם שבו רבים מאתנו סובלים מחוסר התאמה כזה או אחר, גלית מציעה לנו מבט מלא קבלה וחמלה על מי שאנחנו, גם על האבידות, וגם על המציאות שיש בחיים שלנו
Saturday May 18, 2019
Saturday May 18, 2019
מכירים את ההרגשה הזו שאתם נמצאים במקום מסוים, או בקבוצה מסויימת - "משחקים את המשחק" מתאימים את עצמכם למה שמצפים מכם שתהיו, אבל בפנים - אתם מרגישים לא ממש שייכים? אתם "לא פה ולא שם״
כולנו מרגישים לפעמים את התחושה הזו של להיות אחר, אבל אצל אחדים מאתנו החוויה הזו משאירה שריטה בנפש, שריטה שתשפיע על איך מתנגן התקליט של סיפור חיינו בהמשך
כך גם במקרה של הצלם עדי נס, מצלמי האמנות הבולטים והמצליחים בישראל וגם בעולם
הוא גדל בקרית גת, כשעוד היתה עיירת פיתוח. הוא היה ילד פרסי בשכונה של מרוקאים, הוא היה הומו בסביבה של סטרייטים, הוא ראה את העולם דרך עינים של "אמן" שהן תמיד עינים שמתבוננות קצת אחרת
הרבה פעמים הרגיש שהוא לא שייך. שהוא "לא פה ולא שם״
במשך שנים רבות נלחם בסכסוכי הזהות הפנימיים האלה ועשה ניסיונות ומאמצים להתאים את עצמו לסביבה, אבל סכסוכי הזהויות האלה הפכו להיות המנוע של היצירה שלו, וגם הנושא המרכזי שלה
הילד מקרית גת הפך לצלם אמנות מהבולטים והחשובים בישראל, מי שיצירותיו מוצגות בתערוכות הנחשבות בעולם, זוכות בפרסים ונמכרות במחירי שיא
עם הזמן למד לחיות בשלום עם ריבוי הצדדים שבתוכו
נפגשנו לשיחה מרתקת על האופן שבו הוא משלב בין חייו "פה" במושב קטן בעמק, בו הוא מנהל תא משפחתי עם בן זוג וארבעה ילדים, לבין ה"שם", ההצלחה המקצועית בעולם הגדול
נגענו גם בתחושת ה"אחרות", שרבים מאתנו חווים משהו ממנה, ובאופן שבו היא מעצבת את חיינו