להנות מהדרך: שיחות על החיים ועל איך לחיות אותם

פרק 60: איך להקשיב טוב יותר? שיחה עם אסנת ים-בוסקילה, שעבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהקשבה

היום נדבר על אמנות ההקשבה. יש ימים שנראה לי שהיא בסכנת הכחדה, כמו האמנויות העתיקות האלה של נגרות בעבודת יד, תיקון שעונים, כל הדברים האלה שדורשים תשומת לב ונוכחות מלאה.יש בדיחה שאומרת שלישראלי יש רק שני מצבים בתוך שיחה'או שהוא מדבר, או שהוא מחכה לתורו לדבר. (במידה והוא אכן מחכה ולא מתפרץ). סגנון ההקשבה שלנו הוא ללא ספק גם תוצר של התרבות שבתוכה אנחנו גדלים. אבל היכולת להקשיב, והתחושה שאני "מוקשב" היא אחד התנאים הבסיסיים ליצירת קשר בטוח ותחושת שייכות. היא חשובה מאד למערכות היחסים שלנו. בפרק הנוכחי אני משוחחת עם אסנת ים-בוסקילה, יועצת ארגונית, מרצה בבינתחומי ומי שעבודת הדוקטורט שלה מוקדשת לנושא ההקשבה. הפרק גדוש ברעיונות וטכניקות שיעזרו לכם ליצור אווירה של הקשבה בתוך המשפחות שלכם, לאמן את עצמכם להיות מקשיבים טובים יותר, וגם להדריך את האנשים שלכם, איך לשמוע אתכם טוב יותר

פרק 59: איך לתפקד טוב יותר במצבי לחץ? שיחה עם ד"ר שרגא שדה, פסיכולוג ספורט

מכירים את ההרגשה הזו - שאתם עומדים לפני משימה חשובה לכם, משהו כמו ראיון עבודה, דייט שאתם מאד מתרגשים לקראתו, מבחן בבית ספר,  או פרזנטציה בפני קהל - ופתאום אתם מרגישים שזה גדול עליכם, אתם מתמלאים באימת הכשלון-מראש, בהתקפון החרדה שמתלווה לזה, היובש בפה, תחושת ה"חלושס", ובעיקר המשאלה לעוף מכאן..מכירים את זה?  קוראים לזה "חרדת ביצוע" והיא מציפה אותנו לפעמים כשאנחנו במצבי מבחן- במצבים מלחיצים שבהם אנחנו נדרשים לתפקוד שיא. משחקי האולימפיאדה מספקים לנו אחת לכמה שנים הזדמנות מרתקת לחקור את היכולת האנושית לתפקוד שיא במצבי לחץ. אולימפיאדת טוקיו הביאה לקדמת הבמה גם מופעים מסוג חדש - רגעים שבהם ספורטאים גדולים מודים שקשה להם,  שהם לא עומדים בלחץ.  סימון ביילס זעזעה את העולם עם ההחלטה שלה לפרוש באמצע אחת התחרויות מתוך בחירה לשמור על בריאותה הנפשית. היא היתה אנושית פתאום. את ה"כשל" כולנו מכירים את זה גם מהחיים שלנו - את המתח בין הרצון לתפקד, לעמוד במשימה ולהצליח באתגר שלקחנו על עצמנו - לבין הרצון לוותר. בפרק הנוכחי אני משוחחת עם ד"ר שרגא שדה פסיכולוג ספורט ופסיכולוג חינוכי, הוא מרכז את תחום הפסיכולוגיה באקדמיה למצוינות בספורט בוינגייט. מנחה ומלווה פסיכולוגים וספורטאים ביחידה לספורט הישגי של הוועד האולימפי. שוחחנו על תפקוד במצבי לחץ, על חרדת ביצוע ועל מה שיכול לעזור לנו לפוגג אותה. דיברנו גם על החשיבות והתרומה של ספורט לחיים של כולנו, על תחרותיות לעומת הישגיות, ועל הליווי שכל אדם זקוק לו אחרי נפילה, כדי לעלות מחדש על המסלול

פרק 58: איך לזהות כשמשקרים לנו? שיחה עם דורית עוזיאל על הסודות של שפת הגוף.

בראשית ברא אלוהים את אדם ואת חווה, ומיד אחרי זה הוא ברא את השקר, את ההסתרה, את התירוצים, את ה- "לא אכלתי מעץ הדעת!!, זה לא אני..זו היא, זה בכלל ההוא…" בקיצור  - בראשית ברא אלוהים את האמת ואת השקר. היצור האנושי יודע לשקר, כולנו עושים את זה, לפעמים זה אפילו חשוב (קוראים לזה טאקט)  כלומר אמת ושקר הן סקאלה. למרות שאנחנו יודעים שגם אנחנו משקרים לפעמים, מאד חשוב לנו שלא ישקרו לנו. היום נדבר על שקרים וסודות -  על מה עוזר לנו לזהות אותם, במיוחד את אלה המוחלפים בתוך מערכות היחסים שלנו. לצורך שיחה על הנושא המרתק הזה, הזמנתי את דורית עוזיאל, מומחית לתקשורת ושפת גוף, ומי שיודעת לקרוא את הנימים הדקים של ההסתרה וההתחזות. דורית היא מרצה מבוקשת ומלמדת באקדמיה ובמכללות, אבל גם מלווה מנהלים בכירים, גופים ממשלתיים, אנשי צבא ובטחון - וכל מי שעוסק בזיהוי של שקר ואמת. ניהלנו שיחה מרתקת על סודות ושקרים, על "אמת חלקית", על שפת הגוף ועל איך לומדים לקרוא אותה, על אינטואיציה.  על איך אנחנו מזהים את מה שחשוב לזהות,  ולמה חשוב שנקבל גם את העובדה שלא את הכל צריך לדעת

פרק 57 : איך להאמין בתיקון? - שיחה עם ד"ר ירון ברק, מנתח השתלות לב וריאה

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? מעט ילדים יודעים. אבל ירון ידע. מגיל 8 היה לו ברור שהוא יהיה מנתח שמשתיל לב.אולי כדי להציל את הסבא האהוב שלו, שהיה חולה באי ספיקת לב. סבא, שהיה האיש שהאמין בו ולחש באוזניו מגיל צעיר ביידיש :"אינגלה, אתה משהו אחר, ואתה תיגע בכוכבים". סבא ניחש נכון. ב2015 נבחר ד"ר ירון ברק על ידי ע״י המגזין הכלכלי ״גלובס״ לרשימת 40 הישראליים המבטיחים ביותר, הרופא היחיד ברשימה. הוא עומד כיום בראש יחידת השתלות בית החזה בבלינסון,מאחוריו שורה של הצטיינויות מפוארות והשגים פנומנאליים. אבל כשהיה ילד, באסיפות ההורים, הוטחו באוזני ההורים שלו הבטחות אחרות, יותר בנוסח של "שום דבר לא יצא מהילד הזה". הילד שיש לו קוצים בטוסיק, הילד שהמורים מזזרזים להוציא מהכתה עוד לפני שהתחיל השיעור בכלל.  הפרק הנוכחי הוא שיחה עם הילד ההוא, שהפך למנתח ריאות ולב, שעומד לפעמים כמה יממות ברצף במהלך ניתוח אחד. רופא לב שמביא גם את הלב שלו לשולחן הניתוחים, שנקשר למטופלים שלו ומלווה אותם לפני, אחרי ותוך כדי. שיחה על היכולת לתקן, על למידה מטעויות, על כוחות הנפש הגדולים מין הגוף, ועל האופן שבו הילדות שלנו מעצבת את המבוגר שהפכנו להיות

פרק 56 : איך לגדל שמחת חיים? - שיחה עם יאנה דרום

היום נדבר על שמחת חיים. התכונה הזו, שהיא כמו אבקת קסמים שבזוקה על הבנאדם.מכירים את האנשים האלה שיש להם את זה?זה לא אומר שאין להם קשיים, או שהם לא עצובים לפעמים, אבל זו איזושהי אנרגיה שמפעמת בהם - איזו יכולת לשמוח.  בפרק הנוכחי נשאל איך מגדלים את השריר הזה, איזה הרגלים פשוטים אפשר לשזור ליומיום שלנו כדי להגביר אותה. ולמה היכולת לשמוח לא קשורה רק בנסיבות חיים או במזל אלא בגישה שאתה בוחר לאמץ, גם אם ברקע יש פחד תמידי שגר אתך בבית. האורחת שלי יאנה דרום יודעת דבר או שנים על האופן שבו הרגשות המנוגדים האלה חיים יחד. כשהיתה בת 28, בהריון ראשון, חלתה בסרטן השד. ההתמודדות עם המחלה וההחלמה ממנה היו מסע של כאב ופחד אבל גם הצביעו עבורה על שליחות חייה - לפתח רשת של מוצרי אופנה ייעודיים לנשים המתמודדות עם סרטן השד. הסיפור שלה הוא סיפור של בחירה לא רק בחיים אלא בשמחת החיים, בחיוניות, בתנועה קדימה תוך כדי ריקוד מתמיד,  ובבחירה לפזר את אבקת הקסמים הזו גם על ליבן של אלפי הנשים המתמודדות עם סרטן השד שהיא מלווה מאז שהיא עצמה חלתה

פרק 55: "הלב שקפא הפשיר" - שיחה עם צביקה הדר על עניינים שבלב, על הצלחה ועל הפחד התמידי לאבד אותה

כשצביקה היה בן 46, באמצע יום רגיל ובלי שום אזהרה הוא עבר דום לב וניצל בנס.  אחר כך הגיעה ההכרה שהוא קיבל "הארכה" ושחשוב לנצל אותה כמו שצריך.  מעין תזכורת לתקתוקו של השעון, לספירה לאחור.  כמי שזכה להצלחה מסחררת בגיל צעיר, צביקה מכיר גם את תקתוק הפחד שנלווה תמיד להצלחה - החשש שיום אחד היא תיגמר. בשיחה מלב אל לב הוא מספר לי על רכבת ההרים של ה"שואו ביזנס",  על המחירים שמשלמים כשצריכים לתחזק פרסונה של אושיית בידור.  על משברי אמצע החיים, על הרצון להמשיך להישאר רלוונטים וגם על חוכמת הגיל

פרק 54: איך לעשות חברים חדשים? - שיחה עם דקלה גולדשטיין מלמוד על "שריר החברים" ועל איך מחזקים אותו

מחקרים בתחום האושר מצביעים כך שהמשתנה המשמעותי לאושר בחיים שלנו הן מערכות היחסים שלנו -המשפחה, החברים, הקשרים הבינאישיים שלנו. האנשים שלנו הם אלה שעוזרים לנו לעבור תקופות קשות, חולקים אתנו את השמחות בתקופות טובות, הם מרגיעים אותנו ומפיגים את בדידותנו, ומסתבר שהם אפילו מאריכים את חיינו.  אנשים טועים לחשוב שחברותיות היא תכונה או כשרון טבעי שנולדנו איתו (או שלא)  אבל למעשה היכולת ליצור קשרים, לבנות ולטפח אותם, היא שריר נרכש, מיומנות נלמדת. הפרק הנוכחי מוקדש ל"שריר החברים" ולדרכים השונות שבהן ניתן לאמן ולחזק אותו. האורחת שלי, דקלה גולדשטיין מלמוד, היא "מומחית" לחברים. מגיל צעיר היתה מוקפת בהם, אהבה להכיר אותם זה לזה ולערבב ביניהם, חולקת בנדיבות את האהבה שלה לאנשים ולמפגשים, בשנים האחרונות הפכה את הכישרון הזה שלה למיזם חברתי קולינרי, "החברים של דקלה" ארוחות שף שמחברות בין אנשים.  איך היא עושה חברים חדשים? מה עוזר לה לעמוד בפני דחיות וסירובים?  כיצד חווית הילדות שלה בבית שעבר משבר כלכלי גיבשה אצלה את תפיסת החיים וההבנה שההון האמיתי שלנו בחיים, הוא ההון האנושי, ומדוע "חופש" הוא ערך מרכזי הן בחברויות שהיא יוצרת והן בסגנון הזוגיות שלה, של פרק ב', זוגיות של אהבה גדולה וחיים בבתים נפרדים

פרק 53 : איך למצוא "אי של יציבות" כשהאדמה רועדת - שיחה על חוסן נפשי עם הפסיכולוג, פרופ' מולי להד

בשעות קשות - של סכנה אמיתית ועמוקה, כשהספינה מאיימת לטבוע -  כולנו נושאים עינים לקברניט. אנחנו מקווים שיש מישהו שאוחז בהגה בקור רוח ויחלץ אותנו מהצרה. בפרק הנוכחי נדבר על האופן שבו כל אחד יכול למצוא את הקברניט שבתוכו, את "בעל הבית הנפשי". נציע מגוון רעיונות וכלים שיעזרו לכם לגייס את המשאבים הפנימיים והסביבתיים שיש לכם  - ולהשתמש בהם בתור עוגנים זמינים. האורח שלי לשיחה הוא פרופ' מולי להד, פסיכולוג ומומחה בעל שם עולמי לטיפול בטראומה ולפיתוח של חוסן נפשי מול מצבי חרדה ואי וודאות.  מולי הוא אדם שמתייצב עם הצוותים שלו כמעט בכל מקום בעולם שבו מתרחש אסון, ומביא איתו מזור.  המודל שבנה ("גשר מאחד") להתמודדות במצבי חרדה נלמד ברחבי העולם. הוא עצמו, למוד קרבות ואתגרים בחייו האישיים, כמי שהתאלמן בגיל צעיר, ואיבד את בנו שהיה בן 23 שנהרג במהלך טיול בדרום אמריקה. לצד "הנחת העבודה" שלו, על פיה "סבל, כאב וצער הם לא תקלה בחיים, אלא חלק בלתי נפרד מהם"  - הוא חולק איתי בשיחה, את הבחירה היומיומית והפעילה שלו לחפש את קרני האור שחודרות דרך העננים הקודרים. בפרק הזה נשרטט את ההבדל בין פחד בריא, לחרדה הרסנית, נזכיר לכם איך מורידים מתח, מה כדאי לעשות ברגעים של תחושת חוסר אונים, איזה הורמונים טבעיים יש לכם בגוף שאפשר לייצר בימים כאלה, בתור נוגדנים מצויינים. ואיך בונים תקוה

פרק 52: מונוגמיה - האם זה בטבע שלנו? - שיחה על אהבה וזוגיות עם הביולוגית ד"ר ליאת יקיר

בטבע זה ממש נדיר, הסיפור הזה של המונוגמיה. רק 12 מינים מבין 8 מיליון - חיים תוך נאמנות בלעדית לבן זוג אחד בלבד. על פי הביולוגים - הגרסה הזו של "ומאז הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה" היא טעות של ממש.אז איך זה בכל זאת מתיישב עם אחד ההסדרים הכי בולטים בהתנהגות האנושית? מוסד הנישואין, האהבה ארוכת הימים, המשאלה ל"אחת שלי". על הסתירה הזו שבין האנושי לאבולוציוני, רוכנת הביולוגית ד"ר ליאת יקיר עם המשקפיים המדעיות שלה ויש לה כמה תשובות מרתקות.   היא חוקרת את המדע שמאחורי האהבה ואת התהליכים הביוכימיים המתרחשים מאחורי הקלעים של הזוגיות שלנו. בפרק הזה ננסה ללמוד דווקא מהזנים הנדירים בטבע - מה כדאי לנו בני האדם לעשות כדי לטפח את חיי הנישואין שלנו ולגדל אהבה, מהו הורמון האוקסיטוצין, ה"דבק" הנפלא שבין לבבות, ואיך אפשר לייצר עוד ועוד ממנו, למה חשוב להבין את ההבדלים הבסיסיים בין גברים לנשים, כדי לתקשר טוב יותר במטבח הפרטי שלנו,  וגם כמה עצות פרקטיות להתמודדות עם מתח וכעסים שחופרים מתחת ליסודות הבית

פרק 51 : שיחה על "הילד הרגיש מדי" ועל איך הוא שורד בעולם רועש - עם אבי גרייניק

מכירים את התחושה הזו - שמישהו לועס מסטיק לידכם/או נוקש עם המזלג על השולחן/ או מתופף בציפורניו על הלפטופ - וזה מטריף אתכם ככה שאתם מוכנים להרוג?  זה יכול לקרות לכם גם מול השכנה בשיעור היוגה, זו ששפכה על עצמה בושם ורדים מבחיל. רבים מכירים את ההרגשה הזו - שהעולם מציף את החושים, נכנס אליהם פנימה בווליום חזק מדי, או חלש מדי. זה יכול להיות דרך שמיעה, או ריח, או מגע. קוראים לזה הפרעה בוויסות החושי. וזו למעשה תסמונת נוירולוגית מולדת.  בילדות - הגננת תקרא  לילד הזה "רגיש מדי". בשיחה מלב אל לב עם אבי גרייניק, שחקן, מוזיקאי, סטנדאפיסט, מיליונר של כשרונות,  הוא מספר לי על החוויה של מי שהיה ילד רגיש מדי -  עצבני וחמוד. עצבני - זה בגלל העולם, שנכנס פנימה בלי להתחשב, וחמוד - זה בגלל מה שהוא היה צריך לגייס, ההומור, היצירתיות, ההתבלטות דרך עשייה משמעותית- כדי למצוא לו מקום. שיחה  על החיים כתהליך מתמיד של "עדכון גרסה" והתאמה למציאות המשתנה. ועל האופן שבו הילד שלו, שאותו אימץ כשהיה בן 40, הוליד בו בבת אחת גם את הגבר שהפך להיות